פרדס חנה - נקודות למחשבה

הנטייה של להפוך את פרדס חנה כרכור ל"בירה" של צורת חיים אלטרנטיבית מצחיקה ומעציבה אותי כאחד. למה? כי זה רחוק מלהיות מדויק. צפיתי במספר כתבות וסנד-אפ בנוגע לאגדות על פרדס חנה-כרכור אשר הובילו אותי לכתיבת שורות אלה.

אתחיל בהפרכת העננה הקסומה ואסיים בהפרחת יונים.

1. חוץ מ"פריקים/שאנטים" שהם במיעוט אגב, יש פה כמות עצומה של ערסים וערסיות (חשוב לציין), הערסים פה כל כך ערסים שהם שורפים לא פעם עסקים מקומיים מסיבות עלומות, הם כל כך ערסים שכשהם הולכים באמצע הכביש ואתה צופר להם לאות אזהרה הם מקללים אותך ואם תגיב גם ירדפו אחריך ויפנצ'רו לך את הצורה. הם כל כך ערסים שיריות באמצע הלילה למטרת התנקשות בחייהם הם עניין שולי. הם כל כך ערסים שאם בקבוצה מקומית תפרסמו פוסט אודות התנגדות לעקירת שדרת עצים ותיקה הם יאכלו אותך חי מאחר ורוב הסיכויים שהם מקורבים ליזם שמעוניין בהחרבת מעט הטבע שנותר לשם מיזם ריווחי חדש מכוער, מזהם ולא בהכרח נחוץ.

2. חוץ מ"פריקים/שאנטים" שהם במיעוט אגב, יש פה לא מעט קבלנים, יזמים, חברות בנייה, מתווכי נדל"ן (נשבעת שיותר ממה שאפשר לדמיין) שבונים ובונים ובונים וקונים ומוכרים, מסמנים כל חלקה בשלטי ענק, כל כך ענקיים שכמעט ולא ניתן לראות את צמרות האקליפטוסים המפורסמים. השלטים כל כך ענקיים שכל תייר שמגיע לפה משתגע ולא יודע מה לקנות, אבל הוא משתגע וזה מה שחשוב. לא ממש חשוב שהמחירים מרקיעי שחקים, לא חשוב שתושבים ותיקים נאלצים לעזוב את המושבה בשל יוקר המחייה. מה שחשוב שלמי שיש כסף, כוח ושליטה - יכנס עוד כסף. כל השאר - עופו מפה.

3.  חוץ מ"פריקים/שאנטים" שהם במיעוט אגב, יש פה לא מעט אנשים חומריים, צרכנים אדוקים, תאבי מותגים. יש כאן יותר מרכזי קניות, מרכזים מסחריים וקניוניות (יש דבר כזה "קניונית") מצרכנים. את כל החומר שהם צורכים ניתן לפגוש בעשרות מזבלות המשתפכות אל כל עבר, סיבוב קטן במושבה ובשכונות יסריח את אפכם, יעציב את לבכם ויעלה בכם שאלה- "מה נסגר עם כל הזבל בפרדס חנה כרכור?!" זהו שלא נסגר, מעבר לאחריות התושבים יש את עניין המכרזים, מכרז זבל, מכרז כיכרות, מכרז עצים, מכרז כללי ומכרז למיליונר המתחיל. מספרים שהם לא מתפקדים ואי אפשר להפטר מהם, במיוחד מההוא עם המכרז הכללי.

4. חוץ מ"פריקים/שאנטים" שהם במיעוט אגב, יש פה קהילות ענפות ופעילות של המוני דתיים, מסורתיים, חרדים, חוזרים בתשובה, ממוינים לפי זרמים... הן כל כך פעילות שאם פתאום קפצת מהמיטה כי חשבת ששוב יורים על השכן אתה מגלה שהפעם מדובר בזיקוקים ונפצי אימים מבית הכנסת הסמוך ואז אתה מנסה להבין באילו מהסמוכים התחוללה הרגע סצנת הפגזים. לעולם לא נדע מי אישר את האירוע השגרתי הזה וגם לעולם לא נדע מה עלה בגורלם (כתגובה לאירוע) של הלומי הקרב, חיות הבית וסתם אנשים שנבהלים מאד עד כדי התקפי חרדה למשמע בום חזק. הקהילות כל כך פעילות שככה בקטנה, תוך כדי שלא שמנו לב הם משתלטות על שטחי המועצה (או שלא, לא ברור) ומקימות עליה בית כנסת, מבלי לעדכן את השכנים, אתה פשוט קם בבוקר ומגלה שהחצר שלך היא שלוחה של נשמתו של רבי נערץ כלשהו.

5. חוץ מ"פריקים/שאנטים" שהם במיעוט אגב, יש פה המוני אנשים קונבנציונליים אשר עובדים במסגרות קונבנציונליות כגון מורים, גננות, רופאים, אחיות, פקידות, עובדי ציבור, אנשי צבא ומשטרה. הם לובשים בגדים "רגילים", הם נוהגים במכוניות "רגילות", ומנהגיהם "רגילים". אין לי מה להגיד עליהם מלבד הידיעה שזו אוכלוסייה ענקית ומגוונת (לדעתי הכי גדולה) המכילה בתוכה את כל סוגי התרבויות, מנהגים, עדות וגילאים. אין מאפיין בולט, הם פשוט חיים, אם אפשר, לפי הספר (ספר כלשהו).

6. סוף סוף הגענו לדיבור על ה "פריקים/שאנטים" שהם במיעוט אגב. בתור ילידת המקום חוויתי ונחשפתי לרוב ההתרחשויות והסצנות שעברו על המושבה. כן, אני מודה ומתוודה, יש פה "פריקים/שאנטים". הם מדברים שטויות לפעמים, נגיד- כל מיני שטויות על שמירת הסביבה, שימור מבנים, אהבה גלובלית, רפואה אלטרנטיבית, אמנות, קונספירציות, שימור מקצועות נכחדים וכו'. בעשור האחרון רובם עזבו, יותר נכון ברחו או הוברחו בשל אותן הנקודות שציינתי בסעיפים הקודמים.

האנשים שנולדו פה מעדיפים לבדל אותם מהם ולומר ש – "כל מיני אנשים מוזרים הגיעו לפרדס חנה- כרכור שלנו, כל מיני מתנגדים, שמאלנים, שבטיים הזויים". אז הריני לבשר לעם ישראל ולילידי פרדס חנה-כרכור אשר צופים בתכניות טלויזיה ממוסחרות שאוכלוסיית ה"פריקים/שאנטים" מורכבת מנפשות שונות, היא אינה כת ואינה חד משמעית מתחסנת/לא מתחסנת . חלק לא מבוטל מהקבוצה המדוברת תורם למושבה/מרומם את המושבה/מפרנס את המושבה/נולד במושבה/חי במושבה/אוהב את המושבה.

כתבי הטלויזיה התמקדו בשני מתחמים מאד קטנים אשר מזוהים עם מושבת ה "פריקים/שאנטים".

אחד מהם "אורוות האמנים" אשר יושב באופן זמני ביותר על שטח קטן ביותר המיועד לפרויקט נדל"ן ענקי, השני הוא בית הספר הדמוקרטי אשר כפוף לחוקי המדינה. וזהו. לצערי ולאכזבתכם שאר המושבה נראית כמו שתיארתי קודם. לא מאמינים – תבואו לראות, אבל תעשו לי טובה, תנסו לעשות את זה בלי לקנות בית.

ולגביי, עדיין לא הבנתי לאיזו הגדרת אוכלוסייה אני משתייכת. על אף הדברים הקשים שכתבתי אני מוצאת את עצמי מתנהלת ביומיום עם כולם, ותיקים וחדשים, מזרחים ואשכנזים, חנונים וערסים, בעלי מקצועות חופשיים וקונבנציונליים, אתאיסטים וחילונים.

וזה מה שבאמת יפה פה. היכולת להפנים שיש פה כל מיני סוגי בריות. ועל אף ביטויי השנאה והכעס אשר מתחוללים ברחובות וברחבי הרשת מתקיימת בבועה הקסומה הזו אהבת חינם נדירה וערבות הדדית יוצאת דופן.

והכי חשוב - היא מתרחשת בין כל סוגי האנשים, בעיקר מאחורי הקלעים.

"סוף הדקלים" - תמונה מתוך האוסף "DREAM", סוף רחוב הדקלים, שמורת אלון, פרדס חנה (ינואר 2021)